מודע ותת מודע בהקשר יתרונות הגישור

מודע ותת מודע בהקשר יתרונות הגישור

 

האפשרות האלטרנטיבית לניהול קונפליקט בין צדדים ניצים מלבד באמצעות הליכים שיפוטיים, היא אופציה אשר הייתה קיימת מזה עידן ועידנים ברובד פחות ידוע  ובלתי מוכר לעומת המסגרות המסורתיות אליהן היו מתנקזות המחלוקות החל משחר ההיסטוריה.

הבחירה בהליך גישור באופן רצוני אינה טבעית משום שהשגת הסכמה לקיום הליך גישור בקרב צדדים מסוכסכים אשר ניטשת ביניהם אי הסכמה, כאמור אינה מובנת מאיליה כלל ועיקר.  

בשנים האחרונות המחוקק כפה על ביהמ"ש בערכאות מסוימות וכן על בתי הדין הרבניים במסגרת חוק להסדר התדיינויות באופן חריג לאלץ או להמליץ על ולצדדים להיחשף ולהשתתף בהליכי גישור.

 

במסגרת כתבה זו ננסה לשפוך אור ולהציג את היתרונות המובהקים של הליך הגישור, ביחס להתדיינות במסגרת ערכאות שיפוט.

ובכן, מכיוון שבאופן מובנה אנו רגילים לחשוב בסגנון הישגי ותחרותי, נדמה ונחזה לנו כי העולם כולו סובב על ציר הכסף וזו הצורה בה  למעשה נמדוד הצלחה, לפיכך לפי אומדן זה נמשיך ונתרגם בשורה התחתונה כל  טענה כפועל יוצא מתגרה מדון או מריבה בהתאם לסוג הטענות טיבם והיקפם לסכום כסף כלשהו אשר יבוא בפסיקה כהכרעה המחייבת או המזכה את הסך הלז.

לפיכך ניתן היה להניח כי גם צד לסכסוך אשר בחר בהליך גישור יבוא אליו בכדי לכופף ולהכריח באמצעות שכנוע המגשר וגיוסו באמצעות הצגת טיעונים רלוונטיים, וזאת אך ורק במגמה לגרום לצד השני להיכנע או לפחות להתגמש מהותית ובכך לשפר את המאזן הכלכלי בגין התביעה העומדת לפתחו של המגשר בנידון בין הצדדים.

אך אם אכן כן והגישה להליך גישור הינה זהה לחלוטין להתדיינות בערכאה השיפוטית, תעלה השאלה מדוע אם כן יהיה כדאי בעצם לבחור ולבכר את התבנית הגישורית ולזנוח ולפסוח על ההתדיינות המשפטית.

אם נרצה נוכל למצוא מספר תשובות אפשריות אשר יבהירו ויחדדו הבדלים בין הליך בבית המשפט לבין הליך גישור, וכדלהלן:

1)     שליטה יחסית בבחירת זהות המגשר.

2)     קיצור הליכים ושליטה מסוימת על אורך התהליך.

3)     סודיות וחיסיון ההליך.

4)     חיסכון אפשרי בהוצאות משפטיות.

5)     ההליך נינוח ומתנהל בשפה מובנת ובלתי רשמית. 

אך כל יתרונות אלו למעשה קיימים גם בהליך בוררות.

לפיכך ניתן היה לומר כי נותר יתרון בודד הנתון להליך הגישור על פני הבוררות  או הכרעת בית המשפט, וזאת לכאורה מחמת הרצון לבחון ולנסות להשיג את התוצאה המקסימלית הצפויה בבית המשפט באמצעות המגשר, אך בד בבד  לשמור את האופציה לשוב  להתדיינות בבית המשפט או בבית הדין ככל ותוצאה זו לט תושג, להבדיל מהליך בוררות אשר הינו הליך עם הכרעה סופית וחלוטה כמעט לחלוטין וזאת בהתאם לחוק הבוררות.

מפאת כן לכאורה ניתן היה לקבוע כי צד או צדדים אשר משתתפים בגישור ומשתפים פעולה באופן מסויג רק מחמת רצונם לבחון האם יוכלו להשיג לא פחות מאשר לפי מיטב הבנתם יוכלו להשיג בבית המשפט, הסיכוי לפתור עבורם את הסכסוך באמצעות המגשר הולך ונעשה קלוש או על כל פנים לא מאוזן וזאת בהתאם למדד גובה הרצון לעשיית שימוש באלטרנטיבה השיפוטית. 

מאידך ככל והצדדים יבואו בשלב בו הסיקו כי לא יוכלו לכפות את רצונם על הצד השני באורח יעיל ומיטבי בצורה שרירותית באמצעות ביהמ"ש סיכויי הצלחת ההליך גבוהים.

אך למעשה באופן מדהים ומפתיע,

במסגרת הליכי גישור בניגוד למתרחש במסגרת הליכים משפטיים בערכאות או במסגרת בוררות, נפתח צוהר בין במודע ובין בתת המודע לאפשרות בה הצדדים יגיעו להסכם אליו לא היו יכולים להגיע במסגרת התדיינות שיפוטית או כעין שיפוטית.

להלן דוגמאות כלליות:

.

1.     ישנה אפשרות לפיה צד ייעתר להצעת פשרה אותה יציע המגשר, וזאת אף שאותה הצעה בדיוק שתוצע באופן תיאורטי או מציאותי במסגרת השיפוטית באמצעות אחד מהצדדים למשנהו תידחה בסירוב חד משמעי ומכל וכל, אך בכל אופן כאמור אם תוצע על ידי המגשר לאחר הכשרת הקרקע והכנת הרקע המתאים, ההצעה תיתפס כהגונה וסבירה תתקבל ותאומץ בחום ותאושר בחתימת הצדדים וזאת משום שהמגשר נתפס על ידי הצדדים כגורם ניטרלי והם קשובים לדבריו.

 

לרדת לפשרו של דבר יש להבין כי למעשה האדם אינו פועל או מקבל החלטות באופן רציונלי, לשם ההמחשה נדגים כי בקניית קפה או כיכר לחם בקיוסק או במכולת, הפקעה במחיר של עשרה או חמשה עשר שקלים  תיתפס כמשמעותית עד כדי שהרוכש יסכים לוותר על הקניה ולחליפין יחפש אלטרנטיבה שתצריך אותו לבזבז זמן אנרגיה או אף כסף ממש כמו לשלם חניה בסמוך לחנות אחרת באופן המנוגד לחלוטין להגיון הצרוף, אך במקרה  זהה של רכישת מכונת כביסה או רכב, אדם עשוי שלא לטרוח לכותת את רגליו וללכת לחנות אחרת ולהימנע מלהוזיל את עלות הרכישה באותו מאמץ בדיוק בסכומים גבוהים משמעותית בגובה של עשרות מאות ואף אלפי שקלים אשר נתפסים אצלו כשוליים ביחס לגודל העסקה.

האדם כאמור אינו מונע בהכרח מחשיבה רציונלית ומונע מרצון להרגיש טוב עם עצמו ביחס להחלטותיו, כך שאין ברצונו אלא שלא להרגיש תחושת "פראייר",  כדוגמה נוספת  נבין כי גם אדם שמרוויח למחייתו על כל שעת עבודה סכומים עצומים, עשוי לבזבז זמן רב בטלפונים והתכתבויות לביטול דו"ח לא מוצדק או לתיקון מרכיב שגוי בחשבונית שקיבל,  או יפעל להשגת הנחה בסכום זניח ולא משמעותי ללא שום פרופורציות לזמן והאנרגיה הנדרשת או התועלת שתצמח לו מכך וזאת אך לשם שיפור הרגשתו הטובה שלא באופן רציונלי ובהתאם לחשיבה עסקית וכלכלית.

לפיכך מסגרת גישורית היא החממה בה אדם עשוי לקבל החלטות מושכלות שיחוש איתן בנוח, אך כאמור במסגרות אחרות ימאן בתוקף לקבלם.

2.     בהליך גישור סביר כי צד או צדדים יגיעו לגישור בין במודע ובין שלא במודע בשביל לקבל תמיכה עידוד ולגיטימציה לביצוע פשרות וויתורים אשר כמובן לא יסכימו עליהם בשום אופן במסגרת התדיינות משפטית, וזאת משום שבחשיבה לוגית מצומצמת אודות הסכסוך מתוך ניהול של סיכוי-סיכון לא יסכימו הצדדים להגיע להבנות כאלו או אחרות בטמפרטורה לוחמנית מתוך תאוות ניצוח בהקשר ספציפי ונקודתי, אך הסיבות והנסיבות אשר יביאו צדדים לשקול את עמדתם  לצד טובתם באור שונה עשויות להיות רבות ומגוונות בין היתר מתוך תועלת מתמשכת או עתידית שתצמח כגון בשותפים לעסקים או עובד ומעביד אשר הרווח התועלתני לצדדים ממיגור המחלוקת עשוי להניב בעתיד רווחים גדולים אשר יגמדו את הנזק אשר יתרחש כביכול כתוצאה מההתפשרות וההגעה להסכמות, או לחליפין במקרים אחרים בגין יחסי קירבה כגון בין איש לאשתו-אם ילדיו או בין אחים, אשר מצד הפן הרגשי או מחמת משקל הרצון לשמירה על יחסי הצדדים החיונית לתפקוד התא המשפחתי לרווחתו ולאושרו ישכילו הצדדים להתגמש ולהתפשר,  כמו כן בין מתוך הדהוד הפן והצד המוסרי והאציל וזאת מחמת הרגשת רחמים על מעוט יכולת נכה או מוגבל, הזדהות או התחשבות ורצון טוב במקרה ייחודי ספציפי או חריג, אשר תבוא לידי ביטוי אך ורק במסגרת גישורית אשר המצפון לוקח חלק ומהווה פקטור בשיקולי הצדדים.      

 

 

3.     כמו כן קיימים מקרים רבים אשר עצם ההרפיה ממצב סכסוך ועימות צורם וקולני, ומעבר להליך גישור חלק ושקט המתנהל על מי מנוחות ומתקדם בצורה מושכלת באמצעות המגשר  יועיל  מאוד לצדדים לשם הגעה להסכמות, מצב המלחמה בו שרויים הצדדים הכולל איסוף ראיות, לימוד חומר משפטי הקשור בצורה כלשהי לנושא הסכסוך או אודות הגוף/החברה/נותן השירות/היריב הפרטי באופן בלתי פוסק, שכירת ייעוץ או ייצוג משפטי בעליות גבוהות, לצד המתח הגוהה מהתוצאה הבלתי ברורה, וכל המסתעף מניהול הליך משפטי אינם המצב הרצוי הנורמטיבי והמיטבי לשני הצדדים, וממילא קיים סיכוי לא מבוטל שעצם קיום ההליך עשוי להניב את התוצאות הרצויות מבחינת הצדדים אשר ישכילו  לעבור מאסטרטגיית הלחימה לטקטיקה אשר תחלצם ממיצר ותובילם עדי סגירת פרטי הסכם מחוץ לכותלי בית המשפט ותייתר את תרועות הקרב.

4.     בנוסף בניגוד להכרעה שיפוטית אשר ככל ומטיבה עם צד אחד הרי שהינה גורעת ומרעת בהכרח לצד השני, המגשר עשוי להגיע לתוצאה יצירתית באופן שיענה באורח מעורר השתהות על האינטרסים המלאים של שני הצדדים.

השופט או הבורר נחשפים לעמדות הצדדים בלבד ועל פיהם הינם נדרשים לפסוק, אך המגשר מעורה באופן עמוק ומקיף יותר ונחשף למלוא האינטרסים של שני הצדדים  גם באמצעות פגישות נפרדות עם כל צד בנפרד, כך שהינו מודע בין היתר  לרצונותיהם מאווייהם חששותיהם ולבטיהם של שני הצדדים,

כך שלמגשר יש אפשרות רקע ויכולת מקיפה לפתור את הסכסוך באמצעות פתרונות לא שגרתיים, המגשר אף עשוי להתמקד ברזולוציות נמוכות אשר באופן רשמי אינם מרכיב בסכסוך כמו רצון לקבלת הכרה הוקרה, סליחה והתנצלות, או על קיומו של עימות נוסף ברקע אשר אינו מרכיב גלוי בתביעה, או קיומם של צדדים שלישיים אשר באופן רשמי אינם צד לסכסוך.

כך שלצדדים תצמח תועלת רחבה עמוקה ומשמעותית דווקא מפתרון יצירתי באופן שיחבר את כל חלקי הפאזל לשביעות רצונם של הצדדים.

 

כך שללא ספק ברור כי במקרים רבים היכולת  של המגשר לתת מענה אפקטיבי ומועיל לצדדים עולה לאין ערוך על האפשרויות הקיימות בארגז הכלים של שופט או בורר.

 

 

הכותב הינו טוען רבני בונם בלושטיין, מגשר מוסמך.

בוגר קורס גישור באוניברסיטת תל אביב, קורס גישור משפחה בלשכת עורכי הדין, ופרקטיקום במכללת גומא.  

--

                 ------

 הרב בונם בלושטיין

       מומחה למשפט עברי

       טוען רבני מ.ר 1393

           ומגשר מוסמך

         054-85-11111